שי, האחיינית שלי, חגגה בחודש שעבר יום הולדת 4 בג'ימבורי עם המשפחה וכמה חברים מהגן .(כן כן, "קצת" איחרתי עם הפוסט).
וניגש לעוגה- שלכבודה התכנסנו כאן היום:
בסיבוב הראשון כששאלתי את האחיינית שלי איזו עוגה היא רוצה היא אמרה עוגת דינוזאורים. לזה לא ציפיתי...שאלתי את גיסתי מה קשור דינוזאורים עכשיו? האמא הגאה אמרה לי שזה בגלל דינודן או משהו כזה, תכנית טלוויזיה ששי אוהבת. אז התחלתי לחפור בפינטרסט, ומצאתי איזה רעיון נחמד רק שכמה ימים אחרי זה קיבלתי טלפון משרון שאמרה ששי ביקשה עוגת פרפרים ופיות. ואז חשבתי לעצמי, זה נושא קצת יותר הולם לילדה בת 3 שלובשת רק ורוד וסגול. הבעיה היא שלא היה לי מושג איך אני אוציא עוגה כזאת לאוויר העולם. איך אני אפסל פיה מבצק סוכר? אני בחיים לא אצליח ואני לא בקטע של לקנות קישוטים ולהניח על העוגה. בשלב הזה החלטתי לשתול רעיונות בראשה של שי, הרי זה מאוד פשוט לעצב לילדים בגיל הזה את החשיבה. שאלתי אותה: "שי, אולי את רוצה עוגה עם מלא מלא סוכריות בכל מיני צבעים?"
ברור שהיא תרצה! בכל זאת, היא איחלה ביום הולדתה של אמא שלה שתקבל הרבה סוכריות וממתקים. ביקשתי משי לבחור את הצבעים שהיא רוצה ובזה נגמר הסיפור. מזל שכל זה התרחש יומיים שלושה לפני יום ההולדת מה שלא נתן לה מספיק זמן לשנות את דעתה שוב.
רק בת 4 וכבר פיתחה חוש טעם למופת- היא ביקשה את הצבעים סגול, ורוד, תכלת (שיצא קצת יותר טורקיזי) ואדום.
לקראת סוף יום ההולדת הוציאו את העוגה ועם כל העיניים למטרה, התגודדו מסביבה 20 ילדים קטנים וחמודים, מתכוננים וממתינים.
לא עברו 20 שניות,
וברגע ששי כיבתה את הנרות,
ונדלק האור:
לא נשאר זכר לקישוטים של העוגה! הילדים פשוט עפו על זה! כמעט כמו שהם עפו אחד על השני בג'ימבורי. גושים של בצק סוכר נכנסו לפיות של הקטנים האלה! כאילו אימנו אותם לזה. הם יודעים לעמוד ליד העוגה, לחכות שהנרות יכבו ואז יהיה הכי חשוך ולנצל את המומנטום ולשדוד את העוגה! כל הכבוד להם- יודעים מה טוב בשבילם!
ומהי המסקנה מכל הסיפור הזה? ילדים רק רוצים לראות קישוטים על העוגה, לא באמת מעניין אותם איזה, רק שיהיו רבים ובמלא מלא צבעים!
וניגש לעוגה- שלכבודה התכנסנו כאן היום:
בסיבוב הראשון כששאלתי את האחיינית שלי איזו עוגה היא רוצה היא אמרה עוגת דינוזאורים. לזה לא ציפיתי...שאלתי את גיסתי מה קשור דינוזאורים עכשיו? האמא הגאה אמרה לי שזה בגלל דינודן או משהו כזה, תכנית טלוויזיה ששי אוהבת. אז התחלתי לחפור בפינטרסט, ומצאתי איזה רעיון נחמד רק שכמה ימים אחרי זה קיבלתי טלפון משרון שאמרה ששי ביקשה עוגת פרפרים ופיות. ואז חשבתי לעצמי, זה נושא קצת יותר הולם לילדה בת 3 שלובשת רק ורוד וסגול. הבעיה היא שלא היה לי מושג איך אני אוציא עוגה כזאת לאוויר העולם. איך אני אפסל פיה מבצק סוכר? אני בחיים לא אצליח ואני לא בקטע של לקנות קישוטים ולהניח על העוגה. בשלב הזה החלטתי לשתול רעיונות בראשה של שי, הרי זה מאוד פשוט לעצב לילדים בגיל הזה את החשיבה. שאלתי אותה: "שי, אולי את רוצה עוגה עם מלא מלא סוכריות בכל מיני צבעים?"
ברור שהיא תרצה! בכל זאת, היא איחלה ביום הולדתה של אמא שלה שתקבל הרבה סוכריות וממתקים. ביקשתי משי לבחור את הצבעים שהיא רוצה ובזה נגמר הסיפור. מזל שכל זה התרחש יומיים שלושה לפני יום ההולדת מה שלא נתן לה מספיק זמן לשנות את דעתה שוב.
רק בת 4 וכבר פיתחה חוש טעם למופת- היא ביקשה את הצבעים סגול, ורוד, תכלת (שיצא קצת יותר טורקיזי) ואדום.
לקראת סוף יום ההולדת הוציאו את העוגה ועם כל העיניים למטרה, התגודדו מסביבה 20 ילדים קטנים וחמודים, מתכוננים וממתינים.
לא עברו 20 שניות,
וברגע ששי כיבתה את הנרות,
ונדלק האור:
מזל טוב לאחיינית המהממת שלי! אני אכין לך עוגות עד 120, אמן!
