הדרך אל האושר רצופה בקינוחים....

יש סיבה מצויינת מדוע בכל שנה גיסתי שחר ואמא שלי אחראיות על הקינוחים לחג. הן פשוט אלופות בזה! השנה היה תפריט קינוחים מרשים ועשיר בכל טוב. שחר פינקה אותנו בקרמבואים וגלידוני קוקוס ושוקולד שכמובן ולא הסתפקתי בטעימה קטנה וחזרתי למנה נוספת. אמא שלי הכינה את המרנג עם קציפת הלימון האלוהי שלה. היא גם הכינה סלט תפוזים עם שבבי קליפת תפוז טבולים בטריפל סק ודבש. מילים ממש לא ממחישות את התענוג...!

הפעם רציתי גם אני להשתתף במסכת הכנת הקינוחים: קינוח מס' 1 הקינוח הרגיל שאני מכינה לאירועים כאלו או אחרים זה גלידה בטעם כלשהו. הפעם בטעם מנגו. זה קינוח שתמיד הולך- הוא פרווה בלי תופעות לוואי, הוא מתוק, מרענן, יפה ומתאים גם למבוגרים וגם לילדים.

קינוח מס' 2 את המתכון לעוגת המוס הזו מצאתי באתר הזה ועשיתי לו כמה שינויים קטנים: » במקום אבקת נוגט השתמשתי בכפית גדושה של קפה נמס. » הוספתי שכבה נוספת של אינסטנט פודינג מוקצף עם כוס וחצי חלב ומעט תמצית וניל. » העוגה אמורה הייתה להיות במקפיא במשך כמה שעות, אבל נקלענו לבעיה.    מרוב אוכל לא היה מקום במקפיא של חמותי,  שלי או של השכנה... לכן הוספתי למתכון ג'לטין והכנסתי למקרר. » על מנת לקשט את העוגה הוספתי שבבי שוקולד

חג שמח ומתוק!

קצת מלח, קצת פלפל

לפני כמה שבועות הייתי אצל אמא שלי והכנתי סלט.
רציתי לטבל את הסלט עם כמון. תנסו את זה, זה שדרוג רציני לסלט הכי פשוט.
בכל אופן, משהו לא נראה לי בסדר עם הכמון. ואכן, אחרי בדיקה פשוטה שמתי לב שהתאריך פג תוקף לפני המון(!) זמן....

וכך עלה הרעיון לחדש לאמי את מדף התבלינים שלה כמתנה לפסח. קניתי לה 9 תבלינים בסיסיים, בניהם כמובן כמון, פלפל במטחנה, בהרט (כי היא התחילה להכין קוסקוס שווה!), רוזמרין ועוד.

החלטתי להשאיר את התבלינים בכלים הרגילים שלהם, כי בסופו של דבר זה הרבה יותר פרקטי מהצנצנות המיותרות האלו שקונים היום. כדי לתת טאצ' אישי למתנה עיצבתי תוויות לאריזות התבלינים עם תמונות מקסימות שמצאתי.

והנה התוצאה הסופית:

ואם אי פעם תחליטו שאתם רוצים לעשות דבר דומה ליקיריכם אתם מוזמנים להשתמש בתוויות שהכנתי.
להלן גירסא להדפסה:

חג אביב שמח ומתובל!

עוגיות, פורצלן והסרט שאני הכי אוהבת

סמדי הייתה בברלין.
היא הביאה לי מתנה קטנה ושימושית מחנות כלי בית ומטבח שהיא משוכנעת שאם הייתי נכנסת לתוכה הייתי נתקפת בהתקף היפר ונטילציה רציני...
המתנה היא קורץ עוגיות בצורת לב, משודרג בחריצון קטן שמאפשר להניח את העוגייה על דפנת כוס קפה. רעיון נפלא!

מצאתי מתכון באתר הזה (אתר מתכונים נהדר) לעוגיות חמאה טעימות. טיפ קטן: הייתי מוותרת על ה-40 גרם אבקת סוכר כי לדעתי העוגיות יצאו טיפה מתוקות מדי.
אז ביום שישי האחרון קרצתי. וקרצתי. וקרצתי עוד קצת כ-100 עוגיות!

כמו שלימדו אותו בבית הספר לעיצוב, הפרזנטציה לא פחות חשובה מהתוצרת עצמה. לכן בחרתי להציג את העוגיות הקרוצות להפליא שלי על סט פורצלן שקיבלתי מאימי. את הסט הזה, של חברת Noretake היפנית, קיבלו אימי ואבי ביום חתונתם מהדודים של אימי.

כמעט 43 שנים אחרי שאימי קיבלה את המתנה שלה, ביום אביבי בתחילת חודש אפריל, טיילנו שתינו יחד עם גיסתי בשוק הפשפשים בתל אביב וגם אני קיבלתי מתנה. באותו יום אמא שלי קנתה לי צלחת פורצלן יפה והיא הגדירה אותה כ"המתנה שלך ממני לפסח".
הצלחת עלתה 10 שקלים.
תודה אמא :-)

אני לא מבינה גדולה בפורצלנים. אני עושה את עצמי מבינה כשאני הופכת את הכלים לפני הרוכל בשוק ואומרת: "יפה...זה כלי של וודג'ווד..."
בסופו של דבר, לא תמיד המותג קובע, אלא היופי של החפץ (אני אומרת את זה כי אין סיכוי שאני יכולה להרשות לעצמי לקנות היום סט של נוריטקי). אני אוהבת את הצלחת הזאת מאוד. כי מבין אלפי הכלים בשוק, בחרתי דווקא אותה ואיתה חזרתי הביתה והיא מתנה מאמא שלי. זה די דרמטי כל הקניית פורצלן הזאת בשוק הפשפשים ביום שישי בתל אביב.

אפרופו דרמה, כאן אני משלבת את הנושא השלישי בכותרת של הפוסט הזה. הסרט שאני הכי אוהבת הוא זוהר בדשא. לא הסרט על זוהר ארגוב, אלא של הבמאי אילייה קזאן מ-1961. הסרט נגמר כששני גיבורים, וורן בייטי ונטלי ווד עומדים ומקשקשים וסוגרים מעגל ליד ביתו של בייטי בכפר, ממש כמו שתי הדמויות על הצלחת שלי.

חג אביב שמח

לכבוד האביב המבצבץ בחוץ וחג הפסח הקרב, אני משתפת אתכם באחד הציורים האהובים עליי.

ב-31 בינואר 1890, קיבל וינסנט ואן גוך בשורה מאחיו על הולדת בנו.
לכבוד אירוע זה, הוא צייר את "פריחת השקדיה": ענפים פורחים על רקע שמיים כחולים.
הציור נועד לתלייה מעל מיטתם של אחיו ואישתו כסמל לחיים חדשים והתחדשות. כדי לבטא זאת בחר ואן גוך בעץ השקד, שפרחיתו מוקדמת במחוזים דרומיים בצרפת ומבשרים את בוא האביב כבר בתחילת פברואר.

נתקלתי בציור לראשונה במוזיאון ואן גוך באמסטרדם ורצתי לקנות את הפוסטר שלו ולמסגר אותו. היום הוא תלוי בסלון שלי ועם הזמן אהבתי אליו הולכת וגוברת.

במרץ האחרון נסעתי לרומא לבקר את הילה. את היום הכי מדהים שלנו ביחד בילינו בוילה בורגזה, פארק ציורי בעיר מכוסה בשקדיות.  צילמתי כמה תמונות יפות, לא כמו היצירה של ואן גוך אבל עדיין...לא רעות.

 חג אביב שמח!

עוגת גזר

בשבת האחרונה אמא שלי השתתפה בחגיגת יום הולדת מיוחדת לזוג חברים שלה.
היא התנדבה להכין עוגה. עוגת גזר.

את המתכון לעוגה הזאת מצאתי בYNET אוכל לפני כשנתיים. מאז המתכון עבר שינויים ושידרוגים. היום זוהי עוגה מושלמת!

מאחר ואין שום רצון וסיבה לבחור דווקא בעוגת גזר מבין עוגות הגבינה ומוסי השוקולד שמונחים לידה בבופה, החלטנו אמי ואני להרביץ קישוט מושך תשומת לב כדי שהעוגה שלה לא תישאר מקופחת. הציפוי המושלג של העוגה הוא ציפוי קלאסי-אבקת סוכר וגבינת שמנת. והנה מגיע האבל....

אבל....הגזרים הקטנטנים, הם שעשו את כל העבודה! הכנתי 16 גזרים חמודים ואמא שיבצה אותם בעדינות למעלה ובצידיה של העוגה.

ולסיום:
שאף אחד לא יעבוד עליכם: עוגות גזר הן לא עוגות בריאות בגלל שהן עשויות מירקות... העוגה עשירה בסוכר, קמח לבן, שמן וביצים. אבל כל אלו ועוד הופכים אותה לעוגה הכי טובה בעולם.