קניות וכלניות

אני מאוהבת בתקופה הזו, תקופת פסטיבל דרום אדום.

בתקופה זו הנופים מסביב לביתי שבצפון הנגב פשוט מטריפים וכל העסקים המקומיים פורחים כמו שדה כלניות אדום ועשיר. תחושת העשייה בשיאה. בעלי העסקים מלאי מוטיבציה להניע את החלום הקטן והפרטי שלהם עוד קצת קדימה.

גם השנה הסטודיו עובד עם החבורה הנפלאה של המיזם RED FRIDAY.
8 עסקים, יהלומים מלוטשים ומרשימים, התאחדו ויצרו עבורנו חוויה של טבע, אוכל וקניות תחת הסלוגן המדוייק- קניות וכלניות.

עיצוב לוגו: סטודיו טליונה

אז מה זה בעצם RED FRIDAY אתם שואלים?

8 עסקים כולם כאחד בבעלות נשית, ממוקמים בנגב הצפוני בישובים עין הבשור, משק צאן, רעים, בארי וקלחים.
בעלות העסקים מגיעות מתחומי העיצוב, החקלאות והמזון. כולן מגיעות ממקום אחד, לב אזור פריחת הכלניות של צפון הנגב. הכירו את המקסימות של רד פריידי:

צילום: נעמה כספי

עיצוב: סטודיו טליונה

העסקים השותפים במיזם פותחים את הסטודיו והחנויות שלהם לקהל הרחב בכל בוקר שישי במהלך פסטיבל דרום אדום. הם מתווים לנו מסלול טיול נפלא, מפנק וקולינרי ברחבי הנגב הצפוני.

לא נבוא? ברור שנבוא!
במקרה הכינותי מראש מפת שוטטות בה מפורטים המיקומים של כל העסקים:

עיצוב: סטודיו טליונה

במהלך העבודה על המיתוג והגרפיקה של רד פריידי היה זה בלתי נמנע שאכין לעצמי WISH LIST קטן...

♥ 1  דובשנית - קיבוץ רעים
♥ 2  עיונה - קיבוץ בארי

♥ 3  משתלת ארמון בחול - מושב עין הבשור

♥ 4  קאס - קיבוץ רעים

♥ 5  אפיקה - מושב קלחים

♥ 6  מחלבת צאלה - משק צאן

♥ 7  יערה ניר כחלון - קלחים

♥ 8  OMY - מושב עין הבשור

כנסו לעמוד הפייסבוק של RED FRIDAY - קניות וכלניות.
אני כבר שם ומתכננת את החגיגה שלי בשבת הבאה!
חג כלניות שמח!

עיצוב: סטודיו טליונה

זכרונות קטנטנים

כשהייתי ילדה היה תלוי בחדרי בית קטן מעץ מחולק לתאים תאים למיניאטורות. אספתי חפצים קטנטנטים וקיבלתי כל מיני פסלונים במתנה שתפסו להם אבק שם על המדפונים של הבית. אבל כל כך אהבתי את הבית הקטן שלי, עם הגג האדום, שקנו לי ב"הפנינג" וריכז בתוכו את כל הפיצ'יפקסים שלי שהתחלפו להם פעם בכמה זמן.

היום הבתים למיניאטורות או מגירות הדפסים אם תרצו (לא מצאתי לזה שם יותר אטרקטיבי) חזרו לכותרות במסגרת אופנת ה"סבתא שיק" שמקיפה אותנו מכל עבר. אבל מאז שאני זוכרת את עצמי תלוי בביתנו אחד ענקי בסלון, והאהבה לפריט הזה כנראה עוברת אצלנו במשפחה בתורשה.

כשאמא שלי עלתה לארץ בסוף שנות ה70, היא טיילה לה בשוק הפשפשים ומצאה מגירת דפסים זרוקה לה ברחוב, צמוד לבית דפוס שבדיוק נסגר. היא אספה אותה לביתנו ומאז, אותה מגירה הפכה לפריט האמנותי המרכזי בבית. היא אספה מיניאטורות וחפצים מטיולים ברחבי העולם, קיבלה מכל בני הבית מזכרות ומתנות. אפילו צעצועים מביצת הפתעה ותמונות פספורט חביבות כיכבו שם.

באוסף של אמא שלי יש את הפריטים המתחלפים, סתם כי נמאס מהם או כי נשברו... אבל יש גם את הקבועים הסנטימנטליים. הספרים הקטנטנים מהשוק בלונדון שקנתה כשטיילה שם פעם מזמן ו"הדג זהב" הנצחי שקיבלה מאחי הבכור מהטיול שלו לפולין לפני יותר מ25 שנה... המגוון רחב ומפתיע ואין חוקים. הבית מקבל לתוכו את כולם.

לצערי אני לא יכולה לצלם ולהעלות לכאן את הבית של אמא שלי כי בדיוק היא עברה דירה והכל עדיין ארוז...

אז כמו שציינתי, העניין הזה עבר בתורשה ולפני כמה שנים רכשתי את הבית הראשון שלי במהלך ירח הדבש בדרום אפריקה. ולפני שנתיים קניתי את השני - מגירת דפוס אותנטית ומהממת (ולצערי גם קטנה כי לא היה מקום במזוודה) משוק פורטבלו בלונדון. יחד עם המגירה קניתי כמה אותיות דפוס שמרכיבות את השם משפחה שלנו ועוד כמה מזכרות מאנגליה.

הבתים שלי מלאים בזכרונות. זה מה שהכי כיף בפריטים המהממים האלו (בנוסף לכך שהם אוספים בצורה אסתטית את כל הג'אנק של הבית). מאחורי החפצים החמודים יש סיפור לכל אחד ואחד מהם.
הטבעת שאיתה בעלי הציע לי נישואים. עגלת תינוק קטנטנה שקנינו כשהייתי בהריון, פסלון מבעלי מאמסטרדם, ועוגה מיניאטורית שקניתי בשוק עם אמא שלי.

אמרנו שזה גנטי?! אמרנו. כששאלתי את האחיינית שלי מה תרצה ליום הולדתה היא אמרה שהיא רוצה בית כמו של סבתא ושלי.
אז חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי. ומצאתי. אבל רק בשוק הפשפשים. האלו מהשוק, כמו שאמא שלי מצאה אז בסבנטיז זרוק ברחוב, עולים היום 250 ש"ח צפונה ורובם במצב לא משהו. אכולי טרמיטים או עם מדפים שבורים. עתיקים וקצת מבוגרים מדי לדעתי. פחות מתאימים לילדה שחוגגת יום הולדת 7.

אז מה עושים? מכינים!
וזה הרבה יותר פשוט ממה שאתן חושבות.

דבר ראשון, קופצים למעוז הDIY "מקס סטוק" וקונים קופסאות תכשיטים ב15 ש"ח. אפשר לחבר ביחד כמה קופסאות. אני הכנתי בתים מ2 ומ4 קופסאות.

מפרקים את המכסים עם מברג. אפשר לשמור את החיבורים ולחברם בחזרה אחרי הצביעה כעיטור נוסף לבתים.

מדביקים בדבק מתאים להדבקת עץ (אפילו דבק פלסטיק איכותי מספיק).

מחזקים בעזרת ברגים את ההדבקה.

ועכשיו צובעים. אני משתמשת בצבעי ספריי של קפזולה.

אחרי הצביעה מחזירים את החיבורים והסוגרים של הקופסא המקורית. אופציה נוספת היא לקשט בניירות צבעוניים את התאים, להוסיף מדבקות, כפתורים, להיעזר בוואשי טייפ ועוד.

לצד האחורי מבריגים מתלה קטן, כמו של מסגרות לתמונות שניתן להשיג בכל חנות יצירה או לפרק ממסגרת תמונה ישנה.

יצירה מקסימה ושימושית ויחסית פשוטה לעשיה, גם עם ילדים.

בהצלחה!

יום הולדת פיראטים- גרסה להדפסה

מעיין האחיין המקסים שלי חגג בספטמבר יום הולדת 5.

אמנם התינוקי שלי רק בן שנה וחצי, אבל הבנתי איך זה עובד אצל הבנים:

יום הולדת 1- טרקטורים
יום הולדת 2- רובוטים
יום הולדת 3- בוב הבנאי
יום הולדת 4- סמי הכבאי
יום הולדת 5- פיראטים
וכו' וכו'.

אצל הבנות זה קשה יותר...
הקונספטים קבועים- פיות, ברביות, תותית, דורה, זאת הרופאה. זאת לא הבעיה.
הבעיה היא שהן משנות את דעתן כל שעה.
נחצה את הגשר אם וכאשר נגיע אליו.


חזרה ליום ההולדת של מעיין. גיסתי שחר, אמו של מעיין, האופה מספר 1 שאני מכירה ויצירתית בטירוף, כמו כל שנה השקיעה ביום ההולדת. הפעם היא לקחה את זה צעד אחד קדימה. היא בישלה, אפתה, קישטה ויצרה לבן שלה יום הולדת חלומי. אני בשמחה ובששון לקחתי חלק מההצלחה המסחררת, הידועה בשמה:

"יום הולדת פיראטים למעיין" או "מלא נקודות וגולגלות". 

אז ערב אחד ישבנו שתינו, מדדנו את גדלי הכוסות וכלי ההגשה, חשבנו על רעיונות, ספגנו השראה ויצרנו עיצוב מקסים וכיפי שמוצג כאן בפניכם. ויותר מזה, למטה תוכלו למצוא קישור להדפסת העיצוב לשימושכם החופשי.

אז מה היה ביום ההולדת:
בתחילת יום ההולדת כל הילדים החמודים קיבלו בנדנה ורטיה, שיכנסו לאווירה ויתחילו להשתולל.

תכירו, זאת מרווה, האחיינית היפה שלי ואחותו של חתן יום ההולדת

המקום קושט, איך לא, בדגלונים.
הרי זה הקטע עכשיו נכון? דגלונים בכל מקום כל הזמן.
טוב זה כל כך יפה ופתרון מאוד פשוט לשדרוג כל עיצוב אז למה לא?

שחר קנתה כוסות לבנות שאותם קישטנו במדבקות עגולות.

אותן מדבקות שימשו גם כקישוט לקאפקייקס שחוברו למקלות שיפודים חתוכים
הקאפקייקס ששחר הכינה הם שוקולד אוריאו. מתכון דומה לקאפקייקס וניל אוריאו תוכלו למצוא כאן.

הנה רעיון נוסף לקאפקייקס פיראטים מפוסט ישן מיום הולדתו של רותם.

 שחר בחרה בקפידה את הכלים. כל הצבעים תאמו לקונספט. מפיות פסים אדום לבן. כלים אדומים ושחורים ומטבעות שוקולד מוזהבות.

גם קייקפופס היו.
הם היו ממש טעימים! וואי וואי. זה היה הפייבוריט שלי.

ובפינה הבריאה היו פרוסות ירקות, מסודרים למופת בכלי פלסטיק שעיטרנו במדבקות.

נכון מגניב? משה בתיבה דור 3.5!
לא לוותר על הקצח! זה עושה את כל ההבדל.

עוגיות חמאה בצורת שלדים ועוגנים.

 וכמובן עוגת יום ההולדת. ספינת פיראטים מרשימה.

אז איך עושים את כל זה?
לוחצים על הלינק הבא ומדפיסים את העיצובים הבאים. הם עוצבו על ידי וחינמיים לגמרי.
לחצו כאן: עיצוב יום הולדת פיראטים להדפסה חינם

כמה המלצות:
- להדפיס בבית דפוס הקרוב לביתכם. זה לא יקר במיוחד, ישדרג את העיצוב ולא יגמור את הדיו במדפסת הביתית שלכם.
- את העיצובים למעט הדגלונים ממליצה להדפיס על נייר מדבקה ולגזור. זה הרבה יותר קל מהתחיל להתעסק עם דבק.
- תדפיסו יותר מהכמות שאתם צריכים, תמיד אפשר לשדרג עוד משהו עם העודפים.



מזל טוב! אוהבת אותך מאוד מעיין!

ספארי צבעוני

לפני למעלה משנתיים גיליתי את פינטרסט, אחד ממעוזות ההשראה שלי לבערך הכל.
זה התחיל באפיה, קאפקייקס, עוגות, קינוחים וכל זה.
אחר כך התחלתי לתכנן את בית החלומות שלי (הרבה לפני שידעתי בכלל איפה אני הולכת לגור).
כשנמאס לי החלטתי שאני אבנה שולחן לסלון, מגירות ומשענת אחורית למיטה ממשטחי עץ משומשים.
כשהבנתי שזה בחיים לא יקרה התחלתי לחפש מתכונים בריאים, קינואה וכוסמת. מזה נמאס לי אחרי דקה.
בדרך גם נפל לי האסימון שאני יכולה להעלות דברים מתוך הבלוג ולקדם אותו קצת (לדוגמא, את המטבח צעצוע שבניתי נעצו 143 פעמים!).

אבל מה...

תמיד ולעולם אני אזכור כמה קישורים שנעצתי בלוחות הDIY שלי. חלקם כבר העלתי לבלוג בפוסטים קודמים ואת חלקם עוד אעלה כשיהיה לי זמן להשתטות עוד קצת.

אחד הפרוייקטים שהכי הכי רציתי כבר לעשות הוא הפרוייקט הזה. הצנצנות היפות האלו יושבות אצלי בלוח "עשי זאת בעצמך מתישהו" כבר מעל לשנה. סוף סוף הגיע המתישהו ועשיתי זאת בעצמי.

לא יודעת מה מושך אותי כל כך בצנצנות... תכלס, גם אין לי מה לעשות איתן בכלל והתחלתי להעביר אותן לחברותיי. אולי בגלל שזה מצטלם טוב התחשק לי? או אולי זאת השאיפה הנצחית של מזל בתולה שכמותי לעשות סדר ולמיין הכל לתוך צנצנות מקושטות. אם רק הייתם יודעים איזה בלגן יש לי במשרד ובבית.... עלק לעשות סדר....

לפני כמה שבועות הייתי בחנות קפזולה של צבעי הספרי הכי טובים בעולם בגאולה בתל אביב.
קניתי כמה צבעים. אמנם יקרים אבל תאמינו לי, שווים כל שקל. לא מטפטפים, שכבה אחת מספיקה (אולי 2), מתייבשים צ'יק צ'ק ויש מגוון ענק ומהמם של צבעים. אפשר לבצע הזמנה בטלפון ישר מהחנות.

כל מה שצריך זה:
צבעי ספריי
דבק חזק
צנצנות ממחוזרות, נקיות ממדבקות. (ותודה לאמי היקרה שנלחמה בתוויות הריבה והמיונז כדי שאני אוכל לשחק).
חיות צעצוע קטנות. אפשר להשיג בכל חנות צעצועים או חומרי יצירה. לי כל חיה עלתה שקל אצל גוזלן לדרומיות שבניכן.

שני טיפים קטנים:
- כדאי לוודא שהפרופורציה בין הצנצנת לחיה הגיונית. שהחיה לא תהיה גדולה או קטנה מדי ביחס לצנצנת.
- לוודא שמכסה הצנצנת נקי לגמרי ממדבקות ולכלוך.

 יאללה לעבודה, מאוד מסובך:


1. מדביקים את חיית הצעצוע על מכסה הצנצנת ומחכים שהדבק יתייבש לגמרי. לחכות! לא למהר כמו שעשיתי בפעם הראשונה ואז נדבקו לי האצבעות אחת לשניה.

 2. לרסס בספריי את המכסה והחיה. לשים לב לרסס מכל הכיוונים וגם מלמטה אחרת זה לא יוצא מושלם. ואנחנו אוהבות מושלם.

3. לחכות שיתייבש.

4. לתת לחברה.
5. זהו.

נכון יפה?

ועכשיו קצת פחות ציניות: זאת יצירה ממש כיפית. אני עשיתי את הצנצנות יחד עם האחיינים המקסימים שלי שנהנו מאוד והתוצאה יפה ושימושית.

חותמות "וינטאג'"

כשהייתי קטנה, עוד הרבה לפני שאמא שלי חזרה מחו"ל עם חותמות סיליקון ועץ "משוכללות", היינו עושות ביחד חותמות מתפוחי אדמה. אני בטוחה שאני מחזירה אתכן אחורה כמה עשרות שנים, מי שקוראת את הפוסט הזה.

החלטתי לחזור לחותמות "וינטאג''". לקחתי תפוחי אדמה, סכין יפנית, צבעי אקריל (אפשר גם גואש), קרטון ביצוע לברכת יום ההולדת וכמה תיקי בד מחנות היצירה השכונתית. הדפס דוגמאות יחסית פשוטות והתחלתי לשחק.

ציירתי על גבי חצאי תפוחי האדמה את קווי המתאר של הארטיקים שעל פיהם גילפתי את הצורות.
צבעתי בעזרת מכחול את שטח הצורה והתחלתי להחתים. כדאי להתאמן על נייר לפני שמחתימים בדים. כדאי להקפיד:
- לא להזיז את החותמת אחרי שמניחים אותה.
- אם יוצרים סוג של פאטרן, לוודא שיש את אותה כמות הצבע כל פעם לפני שמחתימים.
- להקפיד שעוצמת הלחיצה על החותמת תהיה זהה כל פעם.

ילדים מאוד נהנים מהפעלה כזו. לפני כמה שבועות האחיינים החמודים שלי היו אצלי ביום יצירה ונהנו מכל רגע.

נראה קצת גדול עליכם ארטיקים?

אפשר ליצור צורות מאוד פשוטות- עיגולים, ריבועים, לבבות.

אפשר להיעזר גם בחותכני עוגיות או בצק סוכר אם יש בבית.

הנה כמה דוגמאות:

ועוד דוגמא, אפילו יותר פשוטה:

שיהיה בכיף.
טליה.